יצא לכם פעם לשבת סביב מדורה ולראות איך היא נכבית לאט לאט כשהעצים נגמרים? בדיוק כמו שאש חייבת חומר בערה כדי להמשיך לדלוק, כך גם מריבות צריכות משהו שישאיר אותן בחיים. המילה בְּאֶפֶס פירושה כשאין או כשחסר משהו, ולכן כשאין עצים, האש פשוט נכבית מעצמה. בחיים שלנו, מי שמתפקד כמו העצים שמדליקים את המריבה הוא הנִרְגָּן. זהו אדם שאוהב לרכל, להעביר שמועות מאחד לשני ולסכסך בין חברים. המָדוֹן הוא המריבה עצמה. לפעמים ריב מתחיל מדבר ממש קטן, אבל בגלל שאותו אדם מסכסך ומלבה את האש, הריב הופך לגדול וחריף. הסוד הוא שברגע שמרחיקים את אותו אדם שאוהב לסכסך, המריבה פשוט תדעך ותיעלם מעצמה, ממש כמו מדורה שנגמרו לה העצים.
משלי, פרק כ״ו, פסוק כ׳
בְּאֶ֣פֶס עֵ֭צִים תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.