קרה לכם פעם שראיתם שני חברים מתווכחים בלהט, ומיד הרגשתם שאתם חייבים לקפוץ פנימה ולהגיד להם מי לדעתכם צודק? שלמה המלך מלמד אותנו שלפעמים זה ממש לא כדאי. הוא משתמש בדוגמה ציורית כדי להסביר מה קורה למי שמתערב בסכסוך שלא שייך לו.
תארו לעצמכם כלב שסתם הולך לו ברחוב בשקט, או אפילו ישן. הכלב הזה הוא עובר, כלומר הלך שחולף בדרך לתומו ולא מפריע לאיש. פתאום, ניגש אליו מישהו ותופס אותו בשתי האוזניים. המילה מחזיק בפסוק משמעותה כאילו נכתב "כמחזיק", כמו אדם שאוחז באוזני הכלב בלי שום סיבה. מה יקרה עכשיו? הכלב, שעד עכשיו היה רגוע, יתעורר, יכעס ויתקוף. בגלל שאותו אדם תופס לכלב בשתי האוזניים, הראש של הכלב קרוב מאוד לידיים שלו, והוא עלול להיפגע בשתיהן. האדם הזה הביא על עצמו צרה מיותרת לגמרי במו ידיו.
בדיוק כך קורה לאדם שנדחף לריב לא לו. הפסוק קורא לאדם כזה מתעבר, כלומר מישהו שמתמלא בכעס וזעם וחוצה את גבולות ההיגיון והרוגע. המריבה בכלל לא הייתה מכוונת אליו, אבל ברגע שהוא הכניס את עצמו אליה, הוא הופך מצב רגיל לסכנה עבורו. במקום לעזור, הוא מסתכן בכך ששני הצדדים שרבים יכעסו עליו ויתקפו אותו יחד. לכן, החכמה היא לדעת מתי להישאר בחוץ ולא למשוך אלינו כעס מיותר.