יצא לכם פעם להקשיב למישהו שמנסה לספר סיפור חכם או להסביר רעיון עמוק, אבל הוא מתבלבל, שוכח פרטים והורס לגמרי את הכוונה? החכמה היא דבר נפלא, אבל כשהיא נמצאת בידיים הלא נכונות, היא מאבדת את הערך שלה.
כדי להסביר את זה, נעשה שימוש בדוגמה של שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ, כלומר רגליים של אדם שמתקשה ללכת. המילה דַּלְי֣וּ מתארת התרוממות ומשהו גבוה, וכאן הכוונה היא לרגליים שאינן ישרות, אלא שאחת מהן גבוהה מהשנייה. בגלל שהרגליים עקומות ולא שוות, אותו אדם לא יכול ללכת בצורה ישרה ויציבה.
בדיוק באותו אופן נראה מָשָׁל בְּפִי כְסִילִים. כסיל הוא אדם שאינו נוהג בחכמה. כשהוא מנסה להשתמש במשל חכם, הוא לא באמת מבין איך להתאים אותו למה שקורה. הוא משנה את המילים, מוסיף או מחסיר פרטים חשובים, ובסוף המשל יוצא עקום ומעוות, ממש כמו הליכה של אדם שרגליו אינן ישרות. המסר החכם פשוט הולך לאיבוד.