משלי, פרק כ״ו, פסוק כ״ה

נסו לדמיין אדם שאתם יודעים שבדרך כלל ממש לא מחבב אתכם, אבל יום אחד הוא פונה אליכם בחיוך רחב ומדבר במתיקות רבה. האם הייתם סומכים עליו מיד? החכם מזהיר אותנו בדיוק ממצב כזה. כאשר אדם שמסתיר שנאה יְחַנֵּן קוֹלוֹ, כלומר פתאום מתחיל לדבר אלינו במילים יפות, מתחנף או מבקש למצוא חן בעינינו, ההמלצה הברורה היא אַל תַּאֲמֶן בּוֹ. אסור לנו להתפתות למילים שלו או לסמוך עליו כלל. הסיבה לכך היא שלמרות שבחוץ הוא נשמע כמו חבר, בפנים הוא מתכנן תוכניות של מרמה כדי להזיק. הכתוב מסביר כי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ. המילה "שבע" כאן לא מתארת מספר מדויק, אלא באה להגיד שיש בתוכו המון דברים מאוסים ורעים. אותו אדם מתאמץ מאוד להסתיר את הכוונות הרעות שלו כדי שלא יבוא עליו עונש אם יתפסו אותו, אבל בסופו של דבר ה׳ ידאג שהאמת תתגלה לכולם. כל הנזק שהוא שמר בלב ותכנן לעשות לאחרים יחזור ויכה בו עצמו, ממש כמו אדם שחופר בור באדמה ובסוף נופל לתוכו בעצמו.