יצא לכם פעם לדמיין מה היה קורה אם פתאום היה יורד שלג באמצע החופש הגדול? זה אולי נשמע משעשע, אבל האמת היא שזה היה גורם לנזק עצום. שלג וגשם הם דברים נפלאים שמביאים ברכה לעולם, אבל כשהם מגיעים מחוץ לעונה שלהם, הם פשוט הורסים.
המילה בַּקַּיִץ מתארת את העונה החמה שבה היו רגילים לשטוח תאנים בשמש כדי לייבש אותן. אם פתאום יורד שלג, הוא הורס את התאנים. באותו אופן, גשם שיורד בזמן קציר התבואה גורם לה להרקיב. המילה נָאוֶה פירושה דבר יפה, מתאים וראוי. אנחנו לומדים כאן שכשם שמזג אוויר חורפי בקיץ הוא לא הגיוני ומזיק, כך בדיוק לא מתאים ולא ראוי לתת כבוד לאדם שהוא כְסִיל, כלומר אדם שחסרה לו חכמה.
למה זה כל כך מזיק? כשאנחנו נותנים כבוד לאדם חכם, זה כמו גשם שיורד על שדה זרוע ועוזר לחכמה שלו לצמוח ולפרוח. אבל לכסיל אין בלב זרעים של חכמה. אם ניתן לו כבוד, זה לא ישפר אותו, אלא רק יגרום לו להתמלא בגאווה ולהרוס את עצמו, ממש כמו תבואה ותאנים שמרקיבות מגשם לא צפוי.
בנוסף לכך, כשאנשים אחרים רואים שנותנים כבוד לכסיל, הם עלולים להתבלבל ולחשוב שאין שום יתרון בלהיות אדם חכם וטוב. ובסופו של דבר, ממש כמו ששלג בקיץ נמס ונעלם מהר מאוד, כך גם הכבוד שניתן למי שלא באמת ראוי לו הוא דבר זמני שלא מחזיק מעמד.