קרה לכם פעם שקשרתם חוט קטן סביב האצבע כדי לא לשכוח משהו ממש חשוב? החכם באדם מציע לנו לעשות בדיוק את זה עם דברי התורה והחכמה. כשהוא אומר קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, הוא מתכוון קודם כל לכך שהתורה תהיה תמיד מול העיניים שלנו, כמו תכשיט או חוט ששמים על היד כדי לזכור. אבל יש כאן דבר נוסף: האצבעות מסמלות את המעשים שלנו. הכוונה היא שבכל פעולה רגילה שאנחנו עושים ביומיום, אנחנו צריכים לחבר אליה מצווה. ממש כמו חקלאי שמשאיר קצת מהיבול שלו לעניים, או אדם שעובד ונותן צדקה מהכסף שהרוויח. כל מה שאנחנו עושים צריך להיות בדרך של ה'.
אבל מעשים הם רק חלק אחד. השלב הבא הוא כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. הלב הוא המקום שבו אנחנו חושבים, מתכננים ומרגישים לפני שאנחנו פועלים. אם נחקוק את דברי התורה עמוק בתוך הלב שלנו, ממש כמו לוחות הברית, הם יישארו שם לתמיד ולא נשכח אותם. כשהלב והשכל שלנו מלאים במחשבות טובות ובמצוות, פשוט לא נשאר בהם מקום למחשבות רעות, וכל מה שנתכנן לעשות יהיה מכוון לעשות טוב.