קרה לכם פעם שמישהו ניסה לשכנע אתכם לעשות משהו שידעתם שהוא לא בסדר, אבל הוא דיבר בצורה כל כך משכנעת ונחמדה שפתאום זה נשמע כמו רעיון טוב? כשאנחנו לומדים תורה ומתמלאים בחכמה, החכמה הזו הופכת לחומת מגן חזקה עבורנו. המטרה שלה היא לִשְׁמָרְךָ, כלומר להגן עלינו מדרכים רעות, ממש כמו שמשפחה אוהבת שומרת עלינו מכל משמר שלא ניפול למלכודת.
החכמה הזו מגנה עלינו מפני מה שנקרא אִשָּׁה זָרָה או נָכְרִיָּה. החכמים מסבירים שזהו משל. זהו סמל לאותו קול פנימי של רצונות שמושך אותנו לעשות דברים לא טובים, או למחשבות שקריות שמנסות להרחיק אותנו מהאמת. הסכנה הגדולה ביותר היא שהפיתוי הזה בכלל לא נראה מפחיד בהתחלה. נאמר עליו אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה, כלומר, הוא משתמש במילים "חלקות", מתוקות ומלאות בחנופה. הקול הזה מדבר אלינו בצורה נעימה ומבטיח הבטחות שקריות כדי להכשיל אותנו. הפיתוי הזה יכול להיות כל כך חזק, עד שלפעמים אי אפשר לסמוך רק על הכוח שלנו כדי להינצל ממנו. לכן אנחנו זקוקים להגנה של התורה, שעוזרת לנו לזהות את השקר, לא להתבלבל מהמילים החלקות, ולבחור תמיד בדרך הטובה והנכונה.