זכריה, פרק י״ד, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שמשהו עומד להסתיים בצורה אחת, ופתאום הקערה התהפכה על פיה והכל הסתדר לטובה? במלחמה הגדולה שעתידה להתרחש, יקרה נס עצום. כאשר נאמר וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם, הכוונה היא שאנשי יהודה יתאחדו ויילחמו יחד עם תושבי ירושלים כחזית אחת, כדי להגן על העיר מפני האומות שיבואו לתקוף אותם. אותם אויבים יביאו איתם המון חֵיל, מילה שפירושה כאן אינו צבא, אלא עושר ורכוש רב מאוד. כאשר ה' יעזור לעם ישראל לנצח, כל השלל העצום הזה ייפול לידיהם. הם יאספו זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים. אולי תשאלו את עצמכם למה לא מוזכרים בעלי חיים בשלל? בעבר ההיסטורי של עם ישראל, לקיחת בהמות גרמה לפעמים לטעויות מצערות, כמו שקרה לשאול המלך. כדי לשמור על עם ישראל ולא להכשיל אותם, ה' יפגע בסוסים ובבהמות של מחנה האויב, וכך העם יוכל לאסוף בבטחה רק את הרכוש הדומם והמותר.