קרה לכם פעם שהתחלתם לבנות משהו גדול, אולי ארמון בחול או מגדל מקוביות, ובאמצע התעייפתם או שמישהו הפריע לכם ורציתם להפסיק? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשחזרו לארץ כדי לבנות את בית המקדש השני. המלאכה הייתה קשה, עמים אחרים ניסו להפחיד אותם, והיו אנשים שאמרו שהבניין החדש לא יהיה מכובד כמו בית המקדש הראשון. העם הרגיש חולשה וכמעט התייאש.
כדי לעודד אותם, הנביא קורא אליהם ואומר: תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם. כלומר, אל תוותרו, תהיו חזקים בלב שלכם ותמשיכו בבנייה. הוא מבקש מהם להיזכר בנחמה של הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים, שהם ההבטחות הטובות ששמעו מנביאי התקופה. הנביא מזכיר להם את היום שבו יֻסַּד בֵּית ה', היום שבו רק הניחו את היסודות של הַהֵיכָל, שהוא בית המקדש. באותו יום הבטיחו הנביאים שהתקופה הקשה תסתיים והברכה תגיע לארץ, והעם אכן ראה במו עיניו איך הברכה מתחילה. הנביא מסביר להם שאם הם ראו שההבטחות התקיימו כשרק התחילו לבנות, הם יכולים לסמוך על הבטחות הנביאים לעתיד טוב אפילו יותר. לכן, אסור להם להקשיב לאלה שמנסים להחליש אותם, אלא להמשיך לבנות מתוך ביטחון ואמונה שהם עומדים בפתחה של תקופה נפלאה.