יצא לכם פעם לנסות לבנות משהו חשוב, אבל הרגשתם ששום דבר לא מסתדר ויש רק קשיים בדרך? הנביא מזכיר לעם ישראל תקופה קשה שהייתה בעבר, לפני הימים ההם, כלומר לפני שהתחילו לבנות את בית המקדש השני.
באותה תקופה היה קשה מאוד להתפרנס. שכר האדם, המשכורת שאנשים קיבלו על העבודה שלהם, לא נהיה. כלומר, או שלא הייתה עבודה בכלל, או שהכסף שהם הרוויחו פשוט לא הספיק כדי לחיות. גם ושכר הבהמה, הרווח שאפשר היה לעשות מבהמות עבודה שעזרו בחקלאות או בסחיבת משאות, איננה, כי הבהמות נלקחו על ידי האויבים או שפשוט לא הייתה שום ברכה בעבודה איתן.
חוץ מהקושי הכלכלי, היה גם פחד גדול. וליוצא ולבא אין שלום מן הצר פירושו שלא היה ביטחון בדרכים. אנשים פחדו לצאת מהעיר או להיכנס אליה בגלל הצר, שהוא האויב שחיכה בחוץ. בגלל הפחד הזה, כולם נשארו סגורים בתוך החומות ולא יכלו לצאת לעבוד בשדות או לסחור.
אבל הדבר העצוב ביותר היה מה שקרה בתוך העיר עצמה. ה' אומר ואשלח, כלומר הוא אפשר למצב להידרדר כך שיהיו מריבות של את כל האדם איש ברעהו. במקום לעזור אחד לשני בזמן הקשה הזה, האנשים רבו, התנהגו בצורה לא טובה, ואפילו לקחו בכוח את המעט שהיה לחברים שלהם. הנביא מזכיר להם את העבר הזה כדי שהם יעריכו את התקופה החדשה, ויבינו כמה העתיד שלהם עומד להיות טוב, בטוח ומלא בברכה.