יצא לכם פעם להביט לשמיים ולראות איך בבת אחת עננים כבדים מכסים את השמש, והכל הופך להיות קודר לקראת סערה גדולה? כך בערך מתאר הנביא את יום הדין, הזמן שבו ה' בודק את המעשים של העם. כדי להסביר עד כמה היום הזה יהיה רציני ומלא בעוצמה, הנביא משתמש בכוונה במילים כפולות שדומות זו לזו. הוא קורא לזמן הזה יוֹם עֶבְרָה, כלומר יום של כעס מאת ה'. מיד אחר כך הוא מוסיף שזה יהיה יום של צָרָה וּמְצוּקָה, שתי מילים בעלות משמעות זהה שבאות להראות עד כמה הקושי יגיע בפתאומיות. הנביא ממשיך ומתאר מצב של שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה. המילה הראשונה מתארת שממה וריקנות, והמילה השנייה מתארת מצב חמור אפילו יותר של שממה. לקראת הסוף, הנביא מתאר מצב של חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וגם עָנָן וַעֲרָפֶל, כאשר המילה ערפל מתארת ענן עבה במיוחד. המפרשים מסבירים שהחושך הזה הוא לא רק תופעת טבע רגילה בשמיים. בגלל הבלבול העמוק והמצוקה שהאנשים יחוו, הם ירגישו כאילו היום עצמו הפך להיות חשוך עבורם.
צפניה, פרק א׳, פסוק ט״ו
י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם הַה֑וּא י֧וֹם צָרָ֣ה וּמְצוּקָ֗ה י֤וֹם שֹׁאָה֙ וּמְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם חֹ֙שֶׁךְ֙ וַאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן וַעֲרָפֶֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.