קרה לכם פעם שביקשתם משהו חשוב ממישהו אחראי, והוא חשש להסכים, אז הייתם צריכים לחשוב על תוכנית חכמה במיוחד? זה בדיוק מה שדניאל עושה עכשיו. השר הבכיר לא סירב לגמרי לבקשה של דניאל, אלא רק הסביר שהוא מפחד מהמלך. דניאל החכם הבין מזה שהשר בעצם מחבב אותו, ואם דניאל ימצא פתרון בעצמו, השר פשוט יעלים עין ולא יתערב. לכן דניאל פונה אל הַמֶּלְצַר, שהוא האדם שהתפקיד שלו הוא לחלק את המנות, לסדר את הקערות ולהגיש את האוכל והשתייה. המילים אֲשֶׁר מִנָּה מסבירות לנו שהמלצר הוא זה שהופקד ומונה להיות האחראי הישיר על דניאל וחבריו.
אבל למה דניאל לא פנה אל המלצר מההתחלה? דניאל ידע שאם הוא יבקש זאת ישירות מהמלצר, המלצר יפחד מאוד שהשר יגלה זאת ויעניש אותו בחומרה. לכן דניאל היה חייב קודם כל לדבר עם השר הבכיר ולוודא שהוא ישתוק ולא יכעס. השר עצמו לא היה יכול לתת פקודה לשנות את האוכל, כי להתעסק בצלחות ובמנות זה לא מכובד למעמדו, והוא גם לא רצה להיות אשם אם הנערים יהיו חולים. אז הוא פשוט שתק, וזה איפשר למלצר לעזור לדניאל.
דניאל פעל בזהירות רבה והסתיר חלק מהתוכנית שלו. לשר הוא לא גילה שהוא מתכוון לאכול רק זרעונים, כי השר היה בטוח שאוכל כזה יפגע בבריאות שלהם והיה אוסר עליהם מיד. וכאשר הוא פנה למלצר, הוא לא הסביר לו את הסיבה האמיתית שבגללה הוא לא רוצה לאכול מהאוכל של המלך, אלא פשוט הציג את הבקשה שלו בצורה חכמה ושקטה.