קרה לכם פעם שהתאמצתם מאוד לעשות את הדבר הנכון, אפילו שזה היה קשה, ותהיתם אם מישהו בכלל שם לב? מתברר שה׳ תמיד רואה, והוא גם מתגמל את מי ששומר על הדרך הטובה. המלך רצה שוְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, שהם דניאל, חנניה, מישאל ועזריה, יאכלו מהאוכל המיוחד שלו כדי שיהיו חכמים. אבל הם סירבו, ובחרו לאכול זרעונים פשוטים רק כדי לא להיטמא ולהישאר קרובים לה׳. בזכות הביטחון הגדול שלהם, ה׳ נתן להם חוכמה עצומה, הרבה יותר מכל שאר הילדים שאכלו את האוכל של המלך.
ה׳ נתן להם מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל־סֵפֶר וְחָכְמָה, כלומר הם שלטו בשפות ובחוכמות של כל העמים. מַדָּע הוא ידע שאפשר לראות וללמוד, כמו טבע ורפואה, ואילו הַשְׂכֵּל זו חוכמה עמוקה יותר של מחשבה, היכולת להבין דברים לעומק ולהסיק מסקנות.
אף על פי שארבעתם היו חכמים באותה מידה, כתוב שוְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל־חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. בגלל שדניאל היה זה שיזם את הרעיון לא לאכול מהאוכל של המלך, הוא קיבל מתנה נוספת מה׳. הוא ידע לפתור חלומות, לא על ידי ניחושים, אלא בזכות רוח הקודש שעזרה לו להבין אותם בשלמות. הוא הצליח להבין חָזוֹן, שהוא מראה נבואי שרואים כשערים, וגם חלומות שרואים מתוך שינה. המתנה המיוחדת הזו העלתה את דניאל למדרגה של נביא.