דניאל, פרק א׳, פסוק י״ט

בסיום תקופת ההכשרה עורך מלך בבל בחינה לכלל הצעירים המגויסים, או לילדים היהודים הגולים, ובוחן את רמתם כאשר וַיְדַבֵּר אִתָּם דברי חכמה בשפתו. עם זאת, ייתכן כי מתוך שיחה פשוטה בלבד הצליח המלך להבחין ביתרון דעתם, ולקבוע כי וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם שלמים וחכמים כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. הצטיינותם הבליטה את השגחת ה', שכן אף שניזונו מזרעונים בלבד כדי שלא להיטמא במזון המלך, הוענקה להם חכמה שניכרה מיד על פני שאר הנבחנים. בזכות הישגיהם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כלומר הם לבדם נבחרו מכלל הצעירים לשרת בארמון באופן תמידי.