חשבתם פעם איך זה מרגיש ללמוד בתוך ארמון מפואר של מלך אמיתי? מלך בבל רצה לקחת את הילדים שהגיעו מארץ ישראל ולהפוך אותם למשרתים חכמים ונאמנים בארמון שלו. כדי שהם יצליחו בלימודים, המלך וַיְמַן עבורם, כלומר הכין וקבע להם מראש, תנאים מושלמים. הוא נתן להם לאכול מתוך פַּת־בַּג המלך, שזהו אוכל משובח כמו תבשילים ובשר טעים, והשקה אותם מִיֵּין מִשְׁתָּיו. המילה כתובה ברבים כי המלך נתן להם סוגים שונים של יינות, כמו יין אדום ויין לבן.
המלך דאג לתת להם את האוכל המיוחד הזה דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, כלומר בכל יום ויום מחדש. הוא עשה זאת כדי שהם לא יצטרכו לדאוג מאיפה ישיגו אוכל ויוכלו להתרכז רק בהצלחה שלהם. המאכלים גם הותאמו במיוחד למזג האוויר ולעונות השנה כדי לשמור על הבריאות שלהם, כי המלך ידע שאוכל בריא וטוב עוזר למוח לחשוב ולהבין טוב יותר.
תקופת הלימוד הזו נמשכה שָׁנִים שָׁלוֹשׁ. המטרה של הזמן הארוך הייתה וּלְגַדְּלָם, לגדל אותם בשני דברים שונים: גם מבחינה גופנית, שיהיו בריאים וחזקים, וגם לחזק את השכל שלהם, שיהיה להם מספיק זמן ללמוד את השפה החדשה, להכיר את הנימוסים של הארמון ולצבור חכמה. לאחר כל ההשקעה העצומה הזו, נאמר וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. הכוונה היא שבסוף שלוש השנים, הילדים המצטיינים והמוצלחים ביותר יזכו לעמוד לפני המלך ולשרת אותו בקביעות.