בתגובה לכך שניתן לו שם של אליל בבלי, וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל־לִבּוֹ, כלומר הוא חשב לעומק וקיבל החלטה פנימית להתרחק מטומאה. כמנהיג הקבוצה הוא גמר בדעתו אֲשֶׁר לֹא־יִתְגָּאַל, שלא יתלכלך וייטמא באכילת בְּפַת־בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו, שכן היה זה מזון טמא שייתכן שאף הוקרב לעבודה זרה. מתוך כך הוא פנה אל השר וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל ויורשה לו להימנע ממזון המלכות. למרות שסירוב זה נחשב למרד והיה כרוך בסכנת חיים, דניאל אמר את האמת בתחנונים ובמסירות נפש. בזכות חסד ה' מחשבתו הרצויה הצטרפה למעשה, והשר לא כעס עליו ולא הלשין למלך.
דניאל, פרק א׳, פסוק ח׳
וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת־בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.