קרה לכם פעם שהייתם צריכים לשמור על כלל חשוב מאוד, למרות שכולם סביבכם עשו בדיוק ההפך וזה היה נראה ממש מפחיד? דניאל נמצא בארמון זר ומתמודד עם מצב בלתי אפשרי. המלך החזק בעולם קבע תפריט אוכל לכולם, אבל דניאל מחליט באומץ לא לאכול ממנו כדי להישאר נאמן לה'. לסרב למלך זה מעשה מסוכן מאוד שבדרך כלל גורר עונש כבד.
דניאל פונה אל שַׂר הַסָּרִיסִים, השר שהיה ממונה על משרתי המלך. השר הזה לא היה אמור להקשיב לדניאל בכלל. היו תחתיו נערים רבים, ולא הייתה לו שום סמכות לתת לאחד מהם אוכל מיוחד. יותר מזה, זה אותו שר שנתן לדניאל ולחבריו שמות בבליים כדי לגרום להם לשכוח את המקורות שלהם. אבל בגלל שדניאל היה כל כך מסור והחליט בתוך לבו לשמור על מצוות ה' למרות הסכנה, ה' פתח לו דלת. התנ"ך משתמש בשם הָאֱלֹהִים כדי לרמוז לנו שאפילו מצב של דין קשה וסכנה גדולה, התהפך לרחמים בזכות דניאל.
איך השר הגיב? השר פחד מהמלך ולא יכל להסכים לבקשה באופן רשמי ומיידי, ולכן החֶסֶד והרַחֲמִים התבטאו בתגובה המפתיעה שלו. במקום לכעוס ולהעניש את דניאל על הבקשה המסוכנת, הוא סלח לו, דיבר אליו בעדינות וריחם עליו כי הבין כמה קשה לדניאל לשמור על דתו. החסד הגדול ביותר היה שהשר שמר את הסוד של דניאל ולא סיפר למלך, ובהמשך פשוט העלים עין כששומר פשוט יותר החליף לדניאל את האוכל.
דניאל לא רק בטח בה', אלא גם פעל בחוכמה. הפסוק אומר אֶת דָּנִיֵּאל כדי ללמד אותנו שדניאל ביקש את הבקשה בהתחלה רק עבור עצמו, ולא עבור כל חבריו. הוא ידע שאם יבקש מיד על כולם, זה יהיה לשר קשה מדי להסכים. לכן הוא התחיל בבקשה קטנה רק בשבילו, וכך סלל את הדרך לאט לאט גם עבור חבריו.