לאחר ליל חרדה בגוב האריות, אֱדַיִן, כלומר אז, דָּנִיֵּאל עִם־מַלְכָּא מַלִּל ומשיב לפנייתו. הוא פותח בברכת המלכות המקובלת ומאחל מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי, שהמלך יחיה לעולם. בתשובתו מבהיר דניאל כי ניצל בזכות ניקיון כפיו כלפי ה' וכלפי המלך גם יחד, שכן תפילתו לא נבעה מכוונת מרד. אילו היה מורד במלכות לא הייתה עומדת לו זכות לפני ה', אך חפותו היא ששימשה כמלאך מליץ יושר והגנה עליו מפני האריות.
דניאל, פרק ו׳, פסוק כ״ב
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֵּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.