מתוך חוסר אונים מוחלט ומשלא נותרה לו כל ברירה, נאלץ המלך להוציא לפועל גזר דין שהוא מתנגד לו. בֵּאדַיִן, כלומר אז, הוא מצווה להשליך את דָנִיֵּאל אל בור האריות, ומאחר שאין ביכולתו להושיעו בעצמו הוא מוסר את גורלו לשמיים. המלך עָנֵה, מרים את קולו, ומכריז כי ה' הוא שיְשֵׁיזְבִנָּךְ, משמע יציל אותו. ביטחונו של המלך נובע מחפותו של דניאל, שכן השרים היטו את המשפט בזדון, וכן ממסירות הנפש שלו לעבודת ה' בִּתְדִירָא, באופן תמידי וקבוע, שאותה לא הפסיק גם לנוכח סכנת חיים ממשית.
דניאל, פרק ו׳, פסוק י״ז
בֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) [אַ֤נְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.