לאחר ההצלה הנסית מגוב האריות, מעמדו של דניאל לא רק שנותר יציב, אלא אף הגיע לשיאים חדשים של השפעה. וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח משמעו שדניאל זה זכה להצלחה ולממשל רב. למרות שהיה מקום לחשוש שקנאת אנשי החצר תגבר לאחר מות השרים שקמו עליו לרעה, דניאל הצליח בכללות המלכות ולא רק נהנה מאהבתו האישית של המלך. העובדה שזכה לחן ולהצלחה גם תחת שלטונו של מלך חדש, מוכיחה כי הצלחתו לא הייתה תלויה בחסד אנושי אלא נבעה ישירות מה' [אלשיך, יוסף אבן יחיא].
הפסוק מציין כי תקופת הצלחתו התפרסה בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ. הפרשנים מסבירים את חילופי השלטון בכך שדריוש המדי מלך שנה אחת בלבד עד שנהרג במלחמה, ומי שירש את המלוכה אחריו היה חתנו, כורש [רש"י, יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ]. המילה המתייחסת למוצאו של כורש נכתבת במסורת כ-פרסיא אך נקראת פָּרְסָאָה [מנחת שי].
אזכור מלכותו של כורש מסמן את שלהי דרכו הציבורית של דניאל. מפאת גילו המופלג, דניאל לא האריך ימים רבים לאחר מכן [אבן עזרא]. למעשה, לאחר שניצל מן האריות, הוא ביקש רשות לפרוש מעבודת המלך השוטפת ולעבור לעיר שושן. לכן, שירותו הפעיל נמשך רק עד תחילת ימי מלכות כורש, ואז הוא פרש ומינה תחתיו בהיכל המלך את זרובבל [מצודת דוד, מלבי"ם]. מעבר להצלחתו האישית, האיגרת ששלח דריוש לכל העמים בעקבות הנס של דניאל, שימשה כהקדמה והכשרת הלבבות לקראת נדרם של דריוש וכורש לשחרר את גולי ישראל ולבנות את בית ה' בירושלים [מלבי"ם].