דניאל, פרק ו׳, פסוק י״ז

Daniel 6:17Sefaria

בֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) [אַ֤נְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃

תארו לעצמכם שאתם רוצים להגן על אדם שחשוב לכם, אבל מגלים שאתם פשוט לא יכולים לעשות שום דבר כדי לעזור לו. זה בדיוק מה שהרגיש המלך. הוא ממש לא רצה לפגוע בדניאל, אבל השרים הרעים רימו אותו במשפט, והמלך הרגיש שידיו כבולות. בֵּאדַיִן, כלומר אז, כשלמלך כבר לא נשארה שום ברירה אחרת, הוא נאלץ לתת פקודה להכניס את דניאל לתוך בור האריות. המלך, שמרגיש חוסר אונים מוחלט, עָנֵה, שזה אומר מרים את קולו וצועק, ומכריז שה׳ הוא זה שיְשֵׁיזְבִנָּךְ, כלומר יציל אותך. אבל למה המלך כל כך בטוח שה׳ יתערב וישמור על דניאל? קודם כל, כי המלך מבין שדניאל חף מפשע ולא הגיע לו שום עונש. בנוסף, המלך רואה שדניאל עובד את ה׳ בִּתְדִירָא, כלומר בצורה תמידית וקבועה. דניאל המשיך להתפלל לה׳ ולא הפסיק לרגע, אפילו כשזה היה מסוכן מאוד. המלך בטוח שבזכות הלב הטהור והמסירות העצומה הזו, ה׳ לא יעזוב את דניאל לבדו וישמור עליו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.