בֵּאדַיִן, אז, כאשר זיהו השרים שהמלך מחפש דרכים להציל את דניאל, הם התאגדו והסתערו עליו יחד. כדי לבלום את ניסיונות ההצלה, הם מזכירים לו את הכלל החוקתי הקובע כי דִּי־כָל־אֱסָר וּקְיָם דִּי־מַלְכָּא יְהָקֵים, כלומר כל גזירה שהמלך קובע מקבלת תוקף מוחלט ואינה ניתנת לביטול. המלך קיווה למצוא פתח משפטי שיאפשר לפרש את החוק מחדש ולהחריג ממנו את דניאל. אולם השרים הבהירו כי החוק הוא לָא לְהַשְׁנָיָה, אין לשנות בו דבר וחובה לקיימו כפשוטו. טענה משפטית ניצחת זו סתמה את הגולל על אפשרות ההצלה.
דניאל, פרק ו׳, פסוק ט״ז
בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְאָמְרִ֣ין לְמַלְכָּ֗א דַּ֤ע מַלְכָּא֙ דִּֽי־דָת֙ לְמָדַ֣י וּפָרַ֔ס דִּֽי־כׇל־אֱסָ֥ר וּקְיָ֛ם דִּֽי־מַלְכָּ֥א יְהָקֵ֖ים לָ֥א לְהַשְׁנָיָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.