דניאל, פרק ו׳, פסוק י״ד

שרי המלך מתייצבים להלשין על דניאל ומדגישים כי הוא דִּי מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, כלומר גולה מארץ יהודה, עובדה שהייתה אמורה להוביל אותו להכנעה והופכת את חוסר הציות שלו למתריס וחמור פי כמה. הם מאשימים אותו כי הוא לָא שָׂם עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם, אינו מייחס חשיבות למלך ואינו חושש מפניו, ובכך מציגים את התנהגותו כזלזול אישי במלכות. נוסף על פגיעה זו, הם מציינים כי הוא מתעלם מן הצו, וְעַל אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ, שהוא האיסור שהמלך חקק וחתם עליו. במקום זאת, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא בָּעֵא בָּעוּתֵהּ, דניאל ממשיך להתפלל שלוש פעמים ביום ולבקש את בקשותיו הרגילות מאת ה'.