דניאל, פרק ו׳, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שראיתם אנשים שמנסים לסבך אדם אחר בכוונה ולגרום לו להיראות ממש רע בעיני כולם? זה בדיוק מה שעושים עכשיו השרים לדניאל. הם מגיעים אל המלך כדי להלשין עליו, ומתחילים בכך שהם מזכירים שדניאל הוא דִּי מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד, כלומר שהוא שייך לגולים שהגיעו מארץ יהודה. הם לא אומרים את זה סתם, אלא כדי להראות למלך שבתור אדם זר שהוגלה לארץ אחרת, דניאל היה אמור להיות צייתן ולהקשיב לחוקים, ולכן חוסר ההקשבה שלו נחשב לחוצפה גדולה וחמורה הרבה יותר. ההאשמה המרכזית שלהם היא שדניאל לָא שָׂם עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם. הפירוש של המילים האלו הוא שדניאל פשוט לא מייחס למלך שום חשיבות ולא חושש ממנו. השרים מנצלים את ההזדמנות ומנסים להציג את ההתנהגות של דניאל כזלזול אישי במלך עצמו. בנוסף, הם אומרים שדניאל מתעלם מהחוק המפורש, וְעַל אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ, כלומר על האיסור שהמלך חתם עליו, ובמקום להקשיב לחוק, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא בָּעֵא בָּעוּתֵהּ, שזה אומר ששלוש פעמים ביום הוא ממשיך כרגיל להתפלל ולבקש את הבקשות שלו מאת ה׳.