תארו לעצמכם שאתם שוהים במקום חשוך ומסוכן במשך לילה שלם, ועם בוקר מישהו קורא בשמכם. איך הייתם עונים לו? לאחר לילה מתוח בתוך גוב האריות, דניאל עונה לפנייה של המלך. המילה אֱדַיִן פירושה אז. דניאל פותח את דבריו בנימוס ואומר מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי, כלומר: המלך, לעולם חיה. כך היה מקובל לברך מלכים באותם ימים. בהמשך דבריו, דניאל מסביר למלך כיצד קרה הנס והוא ניצל. הוא מספר שהאריות לא פגעו בו בזכות כך שהוא היה נקי מאשמה והתנהג ביושר גם כלפי ה' וגם כלפי המלך. התפילה שלו לה' לא נועדה להפר את פקודת המלך או למרוד בו. למעשה, אם דניאל היה מורד במלך, ה' לא היה מציל אותו, משום שיש חובה לתת כבוד ויראה גם לה' וגם למלך. היושר והחפות של דניאל הם אלו שעמדו לזכותו, והם ממש פעלו כמו מלאך טוב ששמר עליו והגן עליו מפני האריות.
דניאל, פרק ו׳, פסוק כ״ב
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֵּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.