עצמו רגע עיניים ונסו לדמיין שהעברתם לילה שלם בתוך בור עמוק ששורץ באריות רעבים. אם מישהו היה ניגש לבדוק מה שלומכם בבוקר, מה המשפט הראשון שהיה יוצא לכם מהפה? דניאל, שניצל בדרך פלא, פונה אל המלך המודאג ומסביר לו בדיוק מה קרה שם למטה.
הוא פותח ואומר אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, כלומר ה׳ שלח את המלאך שלו. דניאל הוא אדם מאוד עניו, ולכן הוא לא מתגאה ולא חושב שהוא ניצל רק בזכות עצמו, אלא בזכות החסד של ה׳. הוא מסביר שה׳ בחר לשלוח מלאך כדי לעזור לו.
לאחר מכן דניאל מתאר את הנס המדהים ואומר וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. המלאך פשוט סגר לאריות את הפה כדי שלא יפגעו בו. הנס כאן היה כפול: קודם כל הם לא פגעו בו, ובנוסף הם אפילו לא שרטו אותו בטעות. השמירה המיוחדת הזו הגיעה לדניאל בזכות המעשים הטובים שלו. לכן הוא מוסיף ואומר כָּל־קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי, שזה אומר שלפני ה׳ נמצאה לו זכות, וה׳ לא שכח לתת לו שכר על ההתנהגות הטובה שלו.
אחרי שסיים להסביר את הנס, דניאל רוצה להוכיח למלך שהוא אדם ישר, והוא אומר: וְאַף קָדָמָךְ מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת. המילה חֲבוּלָה פירושה נזק, שקר או מעשה רע. דניאל מבהיר למלך שהוא מעולם לא עשה לו שום דבר רע. אתם בטח תוהים למה דניאל לא אמר את כל זה למלך לפני שזרקו אותו לבור? הסיבה היא שדניאל ידע שהמלך לא באמת יכול לעזור לו, כי השרים הרעים הכריחו אותו לתת את העונש. רק עכשיו, אחרי שה׳ הציל אותו והוכיח לכולם שדניאל צודק, הוא מרשה לעצמו לדבר. דניאל מסביר שהתפילה שלו לה׳ היא לא מרידה במלך, כי כולם מחויבים לכבד את ה׳.
בסוף הדברים של דניאל מסתתר גם מסר חכם ועדין למלך: ה׳ הגדול הצליח לסגור את פיות האריות הפראיים, משהו שהמלך בעצמו לא הצליח לעשות לשרים שלו, שפתחו את הפה ודיברו רעות על דניאל כדי לפגוע בו.