דניאל, פרק ו׳, פסוק כ״ג

לאחר שניצל מבור האריות, דניאל מבהיר בענווה כי אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ, בדמות אריה שמיימי שהטיל אימה על האריות הארציים, שכן זכותו לא הספיקה להתערבות ישירה של ה'. הנס התבטא בכך שה' פעל בחסד וּסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא, ובזכות מעשיו הטובים של דניאל הם וְלָא חַבְּלוּנִי ולא שרטו אותו כלל, כָּל־קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי. רק כעת, משהוכחה צדקתו באמצעות הנס, דניאל פונה לנקות את שמו ומצהיר וְאַף קָדָמָךְ מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת, כלומר לא עשיתי כל מעשה השחתה ונזק כלפי שלטונך. הוא מסביר שתפילתו אינה מרד, ובדבריו שזורה תוכחה עדינה למלך שלא הצליח לסגור את פיות השרים שקמו עליו, כפי שה' השתיק את האריות.