לאחר לילה של חרדה מתברר כי דניאל ניצל ממוות בטוח בגוב האריות. בֵּאדַיִן, כלומר אז, המלך שמח על כך ושַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי, הדבר הוטב בעיניו מאוד. מיד ציווה המלך לְהַנְסָקָה את דניאל, כלומר להעלות אותו מן הבור, ואכן הוא וְהֻסַּק, הועלה משם. כאשר יצא התברר שוְכָל חֲבָל לָא הִשְׁתְּכַח בֵּהּ, לא נמצא בו שום פגע, פצע או נזק. נס ההצלה התרחש דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ, על אשר האמין בה', שכן זכות אמונתו החזקה שבאה לידי ביטוי בכך שלא הסיר את תפילתו למרות הסכנה, היא שעמדה לו.
דניאל, פרק ו׳, פסוק כ״ד
בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכׇל־חֲבָל֙ לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּאלָהֵֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.