בשעת בוקר מוקדמת ניגש המלך בחרדה אל הבור, ומכיוון שדניאל היה עמוק בפנים הוא נאלץ לצעוק אליו וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא בקול מריר וכאוב, בְּקָל עֲצִיב. המלך האריך בדבריו לפני שידע אם דניאל בחיים, כדי שזה יזהה את קולו שהשתנה מרוב עצב, או כדי להוכיח לו שזהו המלך החפץ בטובתו ולא אויב האורב בפתח. בפנייתו שאל המלך האם אלוהיו, שאותו הוא עובד באופן תמידי, בִּתְדִירָא, הצליח להצילו. שאלתו של המלך, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ, נבעה מספק האם יש לה' יכולת להושיע מול חיות הטרף, או לחלופין מתוך תהייה האם מסירות נפשו של דניאל נחשבה לו לזכות מספקת שאפשרה לה' להצילו.
דניאל, פרק ו׳, פסוק כ״א
וּכְמִקְרְבֵ֣הּ לְגֻבָּ֔א לְדָ֣נִיֵּ֔אל בְּקָ֥ל עֲצִ֖יב זְעִ֑ק עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל דָּֽנִיֵּאל֙ עֲבֵד֙ אֱלָהָ֣א חַיָּ֔א אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) [אַ֤נְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א הַיְכִ֥ל לְשֵׁיזָבוּתָ֖ךְ מִן־אַרְיָוָתָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.