דברים, פרק י״ב, פסוק י״ג

עם קביעת מקום מיוחד וקבוע למקדש, התורה מזהירה באזהרה חמורה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה קרבנות מחוץ לו. האזהרה נוקטת במילה עֹלֹתֶיךָ כביטוי כולל לכל הקרבנות, או משום שזהו קרבן הנשרף כליל לה' ואדם עלול לטעות ולחשוב שניתן להקריבו בכל במה פרטית. התורה אוסרת על הקרבה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, כלומר כל מקום שעולה במחשבתך או נראה בעיניך כראוי, מתוך חשש שריבוי במות יבטל את העלייה לרגל ויוביל לעבודה זרה. עם זאת, המילה תִּרְאֶה רומזת לחריג היחיד לאיסור זה: אסור לך להקריב היכן שאתה רואה לנכון, אך מותר לעשות זאת כהוראת שעה על פי נביא אמת, הנקרא בתנ"ך גם "רואה".