דברים, פרק י״ב, פסוק י״ז

התורה אוסרת באופן מוחלט לצרוך קודשים מחוץ לגבולות הקדושה, תוך שימוש בביטוי לֹא תוּכַל כדי להדגיש שמדובר באיסור הלכתי חמור שמשמעותו "אינך רשאי". המושג בִּשְׁעָרֶיךָ מתאר את מרחב החולין האזרחי, ומייצג כל אכילת קודש החורגת מהגבולות שהציבה התורה, בין אם במיקום, בזמן, בזהות האוכל או במידת הטהרה. הפסוק מפרט שורה של קודשים האסורים באכילה מחוץ להקשרם הראוי, החל ממעשרות כיבול מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, דרך אזהרה לכוהנים על וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, ועד לקרבנות וביכורים הכלולים במילים וְכׇל־נְדָרֶיךָ וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. הגבלות אלו נועדו להבטיח שהקודשים לא ייאכלו באופן פרטי וסתמי, אלא ייאספו אל המקום הנבחר ויהפכו לחלק מחוויה של שמחה משותפת ועבודת ה'.