מכיוון ששבט הלוי אינו מקבל נחלה אלא מקדיש את חייו לעבודת ה', הוא תלוי לחלוטין בתמיכת הציבור כדי לא להידרדר לחרפת רעב. לכן קובעת התורה איסור חמור ומזהירה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, חובה המתבטאת בהענקת מעשרות ובשיתוף הלוי המקומי בשמחת העלייה לרגל לירושלים. הדאגה לפרנסת הלוי חלה כָּל יָמֶיךָ, ואינה פוסקת אפילו בשנות שמיטה ויובל שבהן אין מעשרות רגילים. עם זאת, אזהרה מיוחדת זו תקפה רק כל עוד העם חי עַל אַדְמָתֶךָ, בארץ ישראל שבה לכולם יש נחלה וללוי אין. בגלות, לעומת זאת, מעמדו של הלוי שווה למעמדו של כל עני אחר מישראל.
דברים, פרק י״ב, פסוק י״ט
פרשת ראה
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כׇּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.