ההיתר הזמני להקריב קרבנות בבמות פרטיות נבע מכך שבני ישראל טרם הגיעו למקום עבודת ה' הקבוע. הקביעה כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה מבהירה כי גם במהלך ארבע עשרה שנות כיבוש הארץ וחלוקתה, עדיין לא יושג היעד הסופי בשלמותו. יעד זה משלב את ההגעה אֶל הַמְּנוּחָה, המבטאת שלווה מאויבים והתבססות זמנית במשכן שילה, וְאֶל הַנַּחֲלָה, שהיא ירושת הארץ והקמת בית המקדש הנצחי בירושלים. רק עם ההגעה אל המרכז הרוחני השלם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, תיאסר ההקרבה הפרטית לחלוטין במטרה לאחד את האומה כולה.
דברים, פרק י״ב, פסוק ט׳
פרשת ראה
כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.