דברים, פרק י״ב, פסוק ז׳

עבודת ה' מתוך אהבה מתבטאת בסעודה משותפת שבה וַאֲכַלְתֶּם שָׁם את חלקי הקרבנות המיועדים לכם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם בירושלים ובמקדש. אכילה מקודשת זו מרוממת את ההנאה החומרית ומונעת גאווה, ומתוכה וּשְׂמַחְתֶּם באכילת בשר הקרבנות בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, כלומר מתוך הרכוש והעסקים שהצלחתם בהם, או באמצעות ביטוי השמחה הפנימית בשירה והלל. חובת שמחה זו אינה מיועדת ליחיד אלא חלה על אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם, בני המשפחה כולה כולל הנשים, כדי לחזק את שלום הבית ולהותיר חוויה רוחנית עמוקה שתישאר עם האדם גם בשובו למקומו. כמות הקרבנות שעל האדם להביא נגזרת מההכרה שכל השפע הוא אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, ולכן עליו להרבות בנדבות ולשמח את העניים והלויים בהתאמה מדויקת לעושר שהוענק לו.