המונח וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף מתייחס לחרקים קטנים בעלי כנפיים, כדוגמת זבובים וצרעות, אשר עפים באוויר אך רוחשים סמוך לפני האדמה. יצורים אלו הם בעלי ארבע רגליים וחסרים את רגלי הניתור הייחודיות המאפיינות מינים טהורים המותרים באכילה. בניגוד לספר ויקרא שבו הוגדרו השרצים הללו כשקץ, כאן משנה התורה את לשונה וקובעת כי טָמֵא הוּא לָכֶם. בנוסף, הפסוק משלים את הדין הקודם ומוסיף את האזהרה המפורשת לֹא יֵאָכֵלוּ, כדי לאסור את אכילתם באופן מוחלט בדרך של מצוות לא תעשה.
דברים, פרק י״ד, פסוק י״ט
פרשת ראה
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.