כאשר יבול החקלאי רב והעלאתו לירושלים קשה, מתאפשר פדיון המעשר המעביר את קדושתו אל אמצעי נייד, כך שוְנָתַתָּה בַּכָּסֶף ממש ולא באמצעות החלפה בסחורות אחרות. הַכֶּסֶף מתייחס לחתיכות מתכת שקולות, או לפי הגישה המרכזית למטבע רשמי, ולכן הפעולה וְצַרְתָּ משמעה קשירת הכסף לצרור קטן שקל לשאת, או לחלופין דרישה שהכסף יהיה בעל צורה וחותם. הדרישה שהכסף יהיה בְּיָדְךָ מורה שעליו להיות נגיש ושמור היטב כפיקדון קדוש של ה', החזקה שאף משמשת כסגולה לשמירה על שאר רכושו של האדם. לבסוף, וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם מכוון לירושלים, שמרגע הכניסה בשעריה לא ניתן עוד לפדות את המעשר אלא יש להשתמש בו לקניית מזון ולאוכלו שם מתוך קדושה.
דברים, פרק י״ד, פסוק כ״ה
פרשת ראה
וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.