דברים, פרק י״ד, פסוק י״ז

רשימת העופות הטמאים אינה משמשת רק כהגדרה זואולוגית, אלא טומנת בחובה, על פי המסורת, סמלים ורמזים לתהליכי גאולה ורחמים אלוהיים.

העוף הראשון, הַקָּאָת, מזוהה ככל הנראה כציפור דורסת [ביאור שטיינזלץ]. מעבר לזיהוי הפיזי, שמו נדרש על דרך הסוד מלשון הקאה. לעתיד לבוא, כוחות הטומאה יתמלאו עד אפס מקום, וכתוצאה מכך יקיאו מתוכם את כל ניצוצות הקדושה שבלעו, תהליך שיוביל לתחילת הגאולה [נחל קדומים].

העוף השני, הָרָחָמָה, הוא עוף קטן אוכל נבלות [ביאור שטיינזלץ]. התנהגותו של עוף זה משמשת כסימן לבאות בטבע ובעולם הרוחני: כאשר הוא עומד על גג, הדבר מבשר על ירידת גשמים ועל כך שה' מרחם על עולמו, וכאשר הוא עומד על הארץ ושורק, זהו סימן להתקרבות הגאולה [אדרת אליהו]. הפרשנים מסכימים כי שמו של העוף נגזר ממידת הרחמים. צורת הנקבה של השם מרמזת במפורש על הגאולה [אדרת אליהו], ומסמלת את התגברות הרחמים האלוהיים שיבואו מיד לאחר שחרור ניצוצות הקדושה [נחל קדומים].

העוף השלישי, הַשָּׁלָךְ, מזוהה כעוף חוף השולה ומוציא דגים מן הים. פירוש זה נשען על תרגום אונקלוס ומוסכם על רוב המפרשים [רש"י, ביאור שטיינזלץ, אדרת אליהו, ברכת אשר על התורה]. ברובד הסוד, שמו מרמז על הפעולה של השלכת הטומאה מן העולם כחלק מתהליך הגאולה [נחל קדומים].

סדר הופעת העופות אינו מקרי. בניגוד למקומות אחרים בתורה, כאן מופיע הַשָּׁלָךְ מיד לאחר הָרָחָמָה. על פי המסורת, תקופת טרום הגאולה תתאפיין במחסור חמור, עד כדי כך שלא יימצא אפילו דג אחד לרפואת אדם חולה. מכיוון שהעוף הקודם מסמל את בוא הגאולה, הַשָּׁלָךְ הוצב אחריו כדי לרמז שעם הגאולה, גם עוף זה שפרנסתו תלויה בדגים, ימצא נחמה ושפע של מזון [אדרת אליהו].