דברים, פרק י״ד, פסוק כ״ד

התורה מתמודדת עם הקושי להעלות את פירות המעשר לירושלים ומאפשרת לפדות אותם בכסף כאשר וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ וזמן הנסיעה הארוך עלול לגרום ליבול להירקב. קושי זה נובע מכך שכִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, שהוא המקום שבו משרה ה' את שכינתו. בנוסף למרחק, הכתוב מתאר מצב שבו כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ, כלומר חוסר יכולת פיזית לשאת את היבול העצום שנוצר לאחר שכִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בשפע חקלאי רב. לצד הקושי הלוגיסטי, הפדיון מתאפשר גם מסיבה הלכתית כאשר הפירות נטמאו ופסולים לאכילה, שכן המילה שְׂאֵתוֹ מתפרשת גם מלשון אכילה. עם זאת, נרמזת במילה מִמְּךָ אזהרה מוסרית, לפיה לעיתים המרחק אינו אובייקטיבי אלא נובע מהאדם עצמו, שדווקא בגלל השפע הכלכלי מתרחק רוחנית מעבודת ה'.