דברים, פרק י״ד, פסוק י״ב

מכיוון שהעופות הטהורים מרובים, התורה נוקטת בלשון קצרה ומונה רק את מיעוט העופות האסורים, ומזהירה וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ, ציווי הכולל גם את איסור האכלת הזולת. המילה מֵהֶם מלמדת על איסורים נוספים, כדוגמת אכילת הציפור הטהורה שנשחטה לטיהור המצורע וספגה את טומאתו, או אכילת גוזל שבקע מביצה של עוף טמא. הרשימה פותחת במלך העופות, הַנֶּשֶׁר, שהוא עוף דורס נטול כל סימני טהרה, ולצידו מוזכרים וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה, שהם עופות מדבריים דורסים הדומים לו בתכונותיהם.