דברים, פרק כ״ז, פסוק ב׳

תארו לעצמכם שאתם מגיעים לבית חדש שתמיד חלמתם לגור בו. מה הדבר הראשון שהייתם עושים? כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ ישראל, ה' ביקש מהם לעשות פעולה מיוחדת מיד כשהם מגיעים, כדי להראות שהם מחוברים לתורה ומוכנים לחיות בארץ החדשה. הוא ציווה עליהם להקים אבנים גדלות. למה דווקא אבנים כל כך גדולות? כי היה צריך לכתוב עליהן את מצוות התורה. על אבן גדולה יש המון מקום, וכך אפשר לכתוב באותיות גדולות, ברורות ומאירות עיניים, שכולם יוכלו לקרוא בקלות. אבל איך אפשר לכתוב על אבן מחוספסת מהטבע? בשביל זה ה' אמר: וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. כלומר, למרוח על האבנים חומר לבן שנקרא סיד. הסיד עשה שני דברים חשובים: קודם כל, הוא החליק את פני האבן כדי שיהיה אפשר לכתוב עליה בדיו בצורה יפה. בנוסף, הסיד היה חומר חזק מאוד שחיבר את האבנים זו לזו, ממש כמו דבק מיוחד, והגן עליהן מפני הגשם ומזג האוויר כדי שיישארו יציבות לאורך זמן. הדבר המדהים הוא שהתורה נכתבה על האבנים האלו בשבעים שפות שונות. המטרה הייתה שכל אדם בעולם, מכל עם, יוכל לגשת, לקרוא וללמוד על האמונה בה' ועל המצוות שלו.