תארו לעצמכם שאתם עוברים לגור במקום חדש, והדבר הראשון שאתם עושים ממש בכניסה הוא לכתוב את הכללים החשובים ביותר שלכם על אבנים ענקיות. זה בדיוק מה שה' מבקש מבני ישראל לעשות רגע לפני שהם נכנסים לארץ ישראל.
ה' מצווה עליהם להקים אבנים גדולות ולכתוב עליהן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. אבל איך אפשר לכתוב את כל התורה הארוכה על אבנים? הכוונה היא שהם כתבו סיכום של המצוות, כדי שכל אחד בעם, אפילו האנשים הפשוטים ביותר, יוכל לקרוא בקלות ולדעת איך נכון להתנהג. את הפעולה הזו הם צריכים לעשות בְּעָבְרֶךָ, כלומר בדיוק בזמן שהם חוצים את נהר הירדן. יש שמסבירים שהם כתבו את הדברים ממש באותו רגע פלאי שבו הם עמדו בתוך הנהר והמים נעצרו כמו חומה, עוד לפני שנכנסו ממש לתוך הארץ.
אבל למה לעשות את זה דווקא עכשיו? התורה מסבירה שהמטרה היא לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ. הכניסה לארץ ישראל וההצלחה בה תלויות בכך שבני ישראל יזכרו וישמרו את התורה. ברגע שהם מקיימים את המצווה הזו וכותבים את התורה בעצמם, הם מראים שהם בוחרים בדרך של ה', וכך הם זוכים להיכנס לארץ בזכות המעשה הטוב שלהם, ולא רק בזכות המעשים הטובים של אברהם, יצחק ויעקב. האבנים האלו נשארו כזיכרון קבוע לתמיד, כדי לחבר בין עם ישראל, התורה וארץ ישראל.