דברים, פרק ד׳, פסוק י״ד

המעבר ממעמד הר סיני לחיי המעשה דרש תיווך, ולכן וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לקבל את שאר המצוות וההסברים שבעל פה, שלא נאמרו פומבית בשל חרדת העם מהאש. מכיוון שדברים אלו דורשים מסירה אקטיבית, הוטל על משה לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ולחלוק עמכם את כוח ההעמקה השכלית שקיבל. מטרת הלימוד היא לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם, כלומר לא רק ביצוע מעשי, אלא בניין האישיות ועיצוב הנפש עד שהעם יהפוך להתגלמות חיה של התורה. אף שמצוות רבות חלות בכל מקום, המרחב האידיאלי ליישומן המלא כעם ה' הוא דווקא בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה. משה מזדרז ללמד את העם כעת, מכיוון שנגזר עליו שלא לעבור את הירדן ולכן לא יוכל להדריכם בתוך הארץ.