דברים, פרק ד׳, פסוק מ״ג

שלוש ערי מקלט הוקצו בעבר הירדן המזרחי כמקום מחסה מוגן לאדם שהרג בשוגג, תוך הקבלה גיאוגרפית מדויקת לערים שיוקמו בעתיד בארץ כנען. העיר הראשונה, אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי, מוזכרת ראשונה כהוקרה על כך שראובן היה הראשון שיזם הצלת חיים, ותיאור השטח רומז לאופיו ולדרכו הישרה. העיר השנייה היא וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי, אף על פי ששבט גד חלק את השליטה בנחלות האזור יחד עם חצי שבט מנשה. העיר השלישית שנקבעה היא וְאֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי. מעבר להגנה הפיזית, ערים אלו מסמלות את דברי התורה המהווים עיר מקלט רוחנית, אשר בניגוד לעיר הרגילה בכוחה להגן גם על מי שחטא במזיד.