דברים, פרק ד׳, פסוק ל״ט

על האדם לחקור את סדר הבריאה בשכלו באופן מיידי ויומיומי, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, ולא להסתפק בקבלת המסורת בלבד. לאחר מכן נדרשת הפנמה רגשית, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ, כדי לקבע את האמונה בנפש ולהכניע את יצר הרע העלול לפתות לאמונה בשתי רשויות. הכרה זו מובילה להבנה כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת, והוא מנהיג את המציאות כולה מהחלל האינסופי ועד למעמקי התהומות. שלמות הבריאה מוכיחה כי אֵין עוֹד מנהיג עליון מלבדו, ומלמדת שהשגחתו הפרטית אינה מסורה לכוחות הטבע, אלא פועלת בעולם החומרי והתחתון בדיוק כפי שהיא פועלת בשמיים.