דברים, פרק ד׳, פסוק ל״ז

בגלל שה׳ אהב את האבות ובתמורה למעשיהם, וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת־אֲבֹתֶיךָ, הוא גאל את ישראל בניסים למעלה מדרך הטבע. הוא בחר דווקא בצאצאי יעקב, ולכן נכתב בלשון יחיד וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו, כדי להוציא מכלל זה את העמים שיצאו מישמעאל ועשיו. ה׳ השגיח על העם והוציא אותם בעצמו כפי שאב הולך לפני בנו, וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו, ויש המסבירים שהדבר נעשה בגלוי מתוך כעס על המצרים, או בנוכחותם הרוחנית של האבות שחזו בגאולה. מהלך זה בוצע בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם, תוך הפעלת עוצמה אלוהית שנועדה לשבור את כוחותיה של האומה המצרית.