דברים, פרק ד׳, פסוק מ״א

פרשת ואתחנן

Deuteronomy 4:41Sefaria

אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃

עם ההבנה הסופית שתפילותיו להיכנס לארץ נדחו, משה קוטע את נאום הפרידה שלו ומזדרז לקיים מיד מצווה מעשית, ולכן נאמר אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים כמקלט לרוצחים בשגגה. למרות שערים אלו לא יכלו לתפקד בפועל עד שיוקדשו ערים נוספות בארץ כנען, משה מלמד שיש להתחיל במצווה גם אם האדם לא יוכל להשלימה בעצמו. קביעת הערים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ, כלומר באזור המזרחי שבו זורחת השמש, נועדה לטעת בעם ביטחון לקראת כיבוש הארץ. בחירת כיוון המזרח מסמלת את יציאתו של הרוצח לגלות, אך זריחת השמש מייצגת את התקווה והחיים שמעניקה לו עיר המקלט בהצילו מחשכת המוות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ׳
פסוק מ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.