איום הגלות טומן בחובו פרדוקס עמוק של פיזור והישרדות. מצד אחד, העקירה מהארץ וההתפזרות ברחבי העולם מהוות תוצאה קשה על נטישת הברית. מצד שני, דווקא בתוך השבר והפיצול הזה מסתתר המפתח להמשך קיומה של האומה ולתפקידה ההיסטורי.
הביטוי מְתֵי מִסְפָּר משמעותו אנשים מעטים [ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמיעוט המספרי אינו מתייחס בהכרח להכחדת העם כולו, אלא למצבו המקומי בגלות. מכיוון שה' יפזר את ישראל בארבע רוחות השמים, הם יהיו קבוצות קטנות ומיעוט בכל מדינה ומדינה, אך האומה בכללותה תישאר רבת עם [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר]. עם זאת, יש המציינים כי לאורך מאות שנות הגלות, מספרם הכולל של היהודים נותר קטן ויציב באופן פלאי, וכך התממשה הגזירה שיישארו אומה קטנה ונבדלת [רש"ר הירש].
עיון מדוקדק מגלה הבחנה בין המילים בָּעַמִּים לבין בַּגּוֹיִם. המונח "גוי" מתאר מעצמה או מלוכה רחבה, בעוד ש"עמים" הם הקהילות והתרבויות השונות החיות תחת אותה מלוכה. המעצמה השלטת היא זו שמגלה את ישראל, אך הפיזור בפועל מתרחש בתוך העמים השונים. היותם קבוצה כה קטנה בתוך אימפריה ענקית גורמת להם להיגרר בסופו של דבר אחר מנהגי המקום ודעותיו [העמק דבר].
באשר לסיבת הפיזור, הפרשנים מציגים מנעד של גישות המשלימות זו את זו. מנקודת מבט של שכר ועונש, הפיזור הוא תוצאה ישירה של רצון העם להידמות לגויים ולעבוד עבודה זרה. ה' מערב אותם באומות כדי להרחיקם, מתוך תפיסה שעדיף שיכעיסו את המלך מחוץ לארמונו, כלומר בחוץ לארץ, ולא בתוכו [בכור שור].
מנגד, הפיזור נתפס גם כהשגחה וכחסד אלוהי. הפיזור הגלובלי מבטיח את נצח ישראל, שכן אם תקום אומה אחת ותגזור כליה על היהודים במקום אחד, הקהילות המפוזרות במקומות אחרים ימצאו רווח והצלה, וכך העם לעולם לא יושמד לחלוטין [מלבי"ם]. בנוסף, לפיזור ישנו ייעוד רוחני. המילה וְהֵפִיץ טומנת בחובה גם משמעות של זריעה. ה' זורע את ישראל בין האומות כדי שיהוו זרע רוחני, שמטרתו לעורר ולטפח השקפת עולם מוסרית ואלוהית בקרב האנושות כולה, תוך שהפיזור מגן עליהם מפני ההשחתה הפוליטית שאפיינה את ימי שלטונם המדיני [רש"ר הירש].
מבחינה היסטורית, ייעוד קשה זה התגשם בגלי הגלות השונים, החל מגלות עשרת השבטים שנותרו מהם מעטים, ודרך גלות בבל שבה נאלצו להתמודד עם כפייה להשתחוות לצלם. ואולם הניסיון ההיסטורי, עוד מימי השופטים, מוכיח כי כאשר העם מגיע למשבר בגלות ופונה אל ה' בלב שלם, הישועה ממהרת לבוא [רלב"ג].