מתוך אהבתו העזה לאסתר, אישר המלך מיד את בקשתה והתעלם מהתנגדות אפשרית של שאר השרים. כאשר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן, הוא העניק ליהודים רשות לפעול, ומיד וַתִּנָּתֵן דָּת, כלומר יצא חוק רשמי החתום בטבעת המלך. חוק זה התיר יום נוסף של נקמה באויבים, אך הוא הוגבל ויושם בְּשׁוּשָׁן הבירה בלבד. בעקבות ההיתר, וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן תָּלוּ לראווה כדי להציג את תבוסתם, כאשר למעשה לא הייתה זו הוצאה להורג אלא תליית גופותיהם לאחר שכבר נהרגו בקרבות קודמים.
אסתר, פרק ט׳, פסוק י״ד
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.