קביעת החג עַל־שֵׁם הַפּוּר נובעת מכך שהגורל טמן בחובו נס שדחה את הגזירה בשנה והוכיח את השגחת ה' שהפך מוות לחיים. לשון הרבים, פוּרִים, מציינת את שני ימי החג השונים באופיים או רומזת לביטול גזירות כפולות שריחפו על העם. המאורעות תועדו עַל־כׇּל־דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, שהיא מעין מחברת המאגדת מילים, כדי לאחד את העם ולהנציח את הנס לדורות. לסיום, המילים וּמָה־רָאוּ עַל־כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם מתארות את סכנת המוות שראו היהודים מול עיניהם לעומת הישועה שהגיעה אליהם בסוף, או מצביעות על שרשרת הסיבה והתוצאה שבה המניעים הנסתרים של גיבורי המגילה התהפכו והובילו למפלתם.
אסתר, פרק ט׳, פסוק כ״ו
עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.