עם ישראל קבע את חג הפורים לדורות, כאשר בתחילה קִיְּמוּ את החגיגות באופן עצמאי ורק לאחר מכן וְקִבְּלוּ זאת כתקנה קבועה, מהלך שזכה להסכמה מאת ה' וסימל קבלה מחודשת ומרצון של התורה כולה. התחייבות זו חלה עליהם, על צאצאיהם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, כלומר הגרים העתידים להצטרף לעם, והיא בגדר חוק נצחי שוְלֹא יַעֲבוֹר, כך שאף בית דין לא יוכל לבטלו ואין רשות להתעלם ממנו או לאחר את זמנו. המצווה דורשת לִהְיוֹת עֹשִׂים באופן פעיל את סעודות החג, לקרוא את המגילה כִּכְתָבָם בלשון הקודש ובסדר הכתוב, ולחגוג וְכִזְמַנָּם בתאריכים המדויקים שנקבעו לכל עיר. חובה עולמית זו נוהגת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כאשר בשנה מעוברת מקיימים את החג באדר השני כדי להסמיך את גאולת פורים לגאולת יציאת מצרים.
אסתר, פרק ט׳, פסוק כ״ז
קִיְּמ֣וּ (וקבל) [וְקִבְּל֣וּ] הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.